היסטוריית הסוכר – דבש היה הסוכר המרוכז ביותר כ- 2 ק"ג היווה 3% מצריכת הקל' במשך שנה אצל אבות אבותינו. קני סוכר הם עתיקים בגידולי החקלאות, הם תורבתו לפני 9000 שנה בפפואה גיניאה ומשם להודו (500 לפנה"ס ) ולסין (250 לפנה"ס) עד אז השתמשו בקנה הסוכר בשלמותו. ההודים (500 לספירה) התחילו את תהליך הסחיטה, חימום והפצת הסוכר המעובד. מחירו היה עדיין גבוה עקב העבודה הקשה שהייתה כרוכה בייצור שלו, הוא אף כונה "הזהב הלבן ". בלונדון של 1319 מחיר ק"ג סוכר היה שווה כמאה דולר בכסף של ימינו. לאחר שקולומבוס הגיע לאיים הקרביים הוא שתל שם את קני הסוכר ובאמצעות העבדות הוריד את המחיר ל6 דולר לק"ג צריכת הסוכר באנגליה הוכפלה פי 20. במאה ה18 גילו שיטות להפיק סוכר מסלק והמחיר שלו צנח באופן ניכר והצריכה הוכפלה פי 5 כיום היא פי 469 !כל העולם מכור לסוכר !    

למה אוהבים סוכר ? אהבת מזונות מתוקים היא נורמלית וטבעית עוד מרפלקס היניקה, יש לנו העדפה מולדת למתוק. אנחנו מחפשים מזון עתיר אנרגיה משום שהטעם המתוק מסמן שהוא מכיל הרבה קלוריות בהן אנחנו יכולים להשתמש כדי לשרוד ולספק במהירות רעב קיצוני באמצעות סוכר זמין.  אנחנו מתוכנתים לאהוב סוכר. לעומת טעמים אחרים כגון: מר וחמוץ אשר יאותתו לנו להיזהר או להימנע (עלול להיות רקוב ) אנו תלויים בסוכר לצורך הפקת אנרגיה וכיום באפשרותנו לצרוך ממנו בכמות רבה מאי פעם.

ההתמכרות לסוכר היא אמתית ועלולה להידמות למורפין ולהרואין שמגדיל את כמות האופיואידים במוח שמייצרים הנאה. עלייה ברמת האופיואידים היא זאת שמתדלקת את ההתמכרות ואת התשוקה לסוכר בשל כך אנחנו ממשיכים להגדיל את הצריכה. כאשר הסוכר נוגע ברצפטורים שנמצאים בלשון משתחרר מסלול תגמול למוח: דופמין מייצר תחושה טובה – כל כך טובה שהיא גורמת לנו להמשיך לאכול את אותו מתוק. (כשאוכלים מרגישים עדיין רעבים, וכשאוכלים יותר מרגישים טוב). המוח נהנה מהסוכר ומאמץ אותו, הוא מייצר יותר רצפטורים לדופמין וכשאנחנו רוצים יותר מאותם מאכלים. המוח שלנו נהיה מחווט לחפש ולרצות את אותם מזונות ואנחנו מפתחים אליהם סבילות לכן אוכלים יותר (נרקומני סוכר). הדופמין מעוצב כדי לשמור אותנו בחיים מבחינת הצלחה, זו הנאה שמגיעה מהשגת דברים, לכן הוא גורם לנו ללמוד כמה טובים אותם דברים שהשגנו וכיוון שאנחנו מאוד אוהבים אותם הדופמין מכוון את התשומת לב אליהם, כך שאיננו יכולים להתנגד לדברים המכילים אותם. המהות של התמכרות זה דופמין שנותן השתוקקות סמים אלכוהול וניקוטין שולחים דופמין במהירות יתר והמוח מדרג התנהגויות בהתבסס על כמות הדופמין שמופרש. הסוכר משחרר דופמין אך לא באותה צורה אלימה כמו סמים. מה קורה בארוחה לא בריאה עם הרבה סוכר? יש הרגשת תגמול, לסוכר יש תכונות המזכירות תכונות של סם לכן אנשים נראים מכורים למוצרים עם סוכר. סוכר נדיר בקרב מזון שאינו משרה דופמין בעובדה זו טמון ההסבר מדוע קשה לתת לילדים ירקות.

השיווק מגדיל את השימוש בסם – חברת קוקה קולה משקיע  246 מיליון דולר וחברת "מארס" 73 מיליון. משרד החקלאות מעריך שעל כל דולר שהחברות מוציאות הן מוציאות שני דולרים בנוסף עבור קופונים, עמלות מדף, תערוכות וכו' אנו מותקפים באמצעות שיטות השיווק של החברות וגרוע מכך אנחנו אפילו לא מבחינים בהן. באמצעות הילדים הם רוצים ליצור נאמנות למותג (לפעמים אפילו לא קשור לטעם) לשכנע ולנדנד להוריהם לקנות את המוצרים, להקנות לילדים את הרעיון שהם אמורים לאכול מזונות ארוזים במקום מזון המבושל בבית, היצרנים והסוחרים מתנערים ומסירים מעצמם כל אחריות ומאשימים את ההורים. שטיפת המוח מתבצעת באמצעות סרטים מצוירים, אולפני הסרטים עושים עסקאות עם חברות המזון שמעניקות חסות( בוב ספוג ).

סוכר רב חבוי בתוך המאכלים מה שתורם לצריכה יתרה, בשר, סלמון, אלכוהול, דגני בוקר, מרקים, רטבים, תרופות, מוצרי מאפה.  בתוך משקה קולה נמצא קפאין( משתן ) + מלח ( 55 מילגרם לפחית )  = נהיים צמאים. בכפית יש 4 גרם סוכר. פחית קולה = 40 גרם = 10 כפיות סוכר. כדי לצאת מהלופ נרצה ללמד את הילדים לאהוב בישול, לגדל ירקות, ליצור את החיבור המחודש לטבע ולהסביר איך פועלות שיטותיהם של משווקי המזון. יש לנו כיום גישה בלתי מוגבלת לסוכר+התשוקה המולדת למזון מתוק+ שכנוע תעשיות המזון = צריכה קבועה מדי שבוע של אותה כמות שאבותינו היו צורכים מדי שנה.  

השפעות בריאותיות: הסוכר גורם לרמת אינסולין גבוהה אשר תורמת להשמנה ולסוכרת, הפרעות הורמונליות ומשפיע על מערכת החיסון, מחלות כרוניות, סרטן, הוא מזין את חיידקי המעיים המזיקים(קנדידה) מוסיף על הריקבון והתסיסה במעיים, גזים ועצירות. עודף חומציות שמובילה לנוקשות במפרקים בשרירים ובריחת סידן. גוזל ויטמינים ומינרלים כיוון שלסוכר המעובד אין כל ערך תזונתי ולצורך עיבודו חייבים להשקיע בתהליכים מרכיבי תזונה חיוניים. עלייה מזויפת ברמת האנרגיה אשר לוכדת אותנו במעגל קסמים מרושע. איכות הסביבה – מטעי הסוכר גרמו הרס לקרקע ולעצים בסביבתם הקרובה, תהליך הפקתו דורש דלק ושריפת עצים. HFCS סירופ תירס עתיר פרוקטוז מתוק פי 20 מסוכר קנים (משקאות קלים, מיצים, ריבות, יינות, מהווים 55% מתעשיית הממתיקים) דקסטרוז ותרכיזי מיץ פירות. הסוכרים האלה עוברים מטבוליזם רק בכבד הם גורמים לכבד להיות שומני ולהטצברות של שומנים בכלי הדם והתאים.                                                                        

איך מתמודדים ?

1. קוים אדומים –מבחינתי באופן אישי סוכר לבן הוא מחוץ לתחום כמאכל, היכן שיימצא בכל רמה שהיא אפסול אותו כמזון. הרבה אנשי מקצוע מדברים על מידתיות, זה נכון לגבי חומרי גלם שהגוף מכיר. מבחינת הסוכר הלבן לגוף זה רעל שאין בו שימוש לכן הימנעות מכל כמות שהיא תהיה מוצדקת.
2. אכילת פירות חיים ! זהו המזון המושלם לאדם, המעניק רכיבים רבים ששומרים על חיים ארוכים ובריאים, עם פירות לא משמינים, הם אינם גורמים לסכרת או לכל מחלה כרונית, הם המזון שמונע מחלות. ההשפעה הבסיסית של הפירות עוזרת להפחית באופן משמעותי את התשוקה לדברי מתיקה . ויטמין C מחזק את כלי הדם, הפירות הם מקור לא אכזב לנוגדי חמצון ואנטי דלקתיים, בנוסף הם מקור טוב לפקטין(רב סוכר המצוי בדופן תא בתאים צמחיים) שמסייע בספיגה של סידן ועוד.
3. אכילה של מזון מלא עם סיבים (ולחכות 20 דקות עבור תחושה של שובע.) למה סיבים טובים ? כשאלוהים יצר את הרעל הוא עטף אותו עם תרופת נגד, פרוקטוז (מזוקק) אמנם זה רעל, אך היכן שיש פרוקטוז בטבע (פירות), יש הרבה יותר סיבים. הסיבים מגבילים את כמות הפרוקטוז שנכנסת פנימה.

פחמימות יכולות לגרום להשמנה רק אם אנחנו חיים אורך חיים ישבני ללא פעילות, אוכלים בשל סיבות חברתיות כשאנחנו לא רעבים ואכילת יתר עקב בעיות רגשיות.                                                                                         

• בהיבט הנפשי – אדם השרוי במרירות פנימית ישאל את עצמו מתי אינו מקבל "מתיקות" או דברים טובים בחיים? הוא יוכל לומר לעצמו "החיים שלי מתוקים" ובפעם הבאה שתרצו משהו מתוק זכרו אתם כבר מתוקים.  

חינוך ילדים : בחירה נכונה של מזון תשפיע עליהם לעתיד: 1.מילוי רכיבי תזונה – כמות ואיכות  2.הרגלי תזונה בגיל ילדות 3.מזון גורם לקונפליקטים בין הורים וילדים. הורים מנסים להשפיע על הילדים לאכול מזון שנראה להם נכון והילד באופן אינסטינקטיבי רוצה מאכלים בריאים יותר אך הוריו מתעקשים שיאכל מזון שלפי דעתם חשוב. עצם החשיפה למזון יכולה להביא לידי שימוש עד כדי צריכה קבועה, ערבוב עם מזון שהם כבר מורגלים אליו, קשירת מזון לערכים חיוביים. העדפות מזון בגן נעשות על ידי הערכה חיובית של הגננת או מבוגר סמכותי.