קפאין אינו מספק אנרגיה באופן ישיר אלא רק יוצר עירור כימי נוירולוגי, מה שאנחנו מחשיבים בטעות כאנרגיה אלו הן הרמות הגבוהות של הורמוני הלחץ(אדרנלין ונוראדרנלין) בדם, הגורמים לתחושת חירום. כתוצאה מכך יש עלייה בפעילות התחושתית והמוטורית(עלייה בלחץ הדם, אישונים מורחבים). מנגנון ההישרדות שומר עלינו ממצבים מסוכנים, אך כיום נוצר לחץ מלאכותי בצריכת קפאין. האירוניה היא שבזמן מצוקה אנשים שותים עוד קפה, נראה להם שהם זקוקים לעוד אנרגיה אך מה שהם מקבלים במקום זה לחץ. בתגובות לחץ ללא איום אמיתי, עוררות יתר של בלוטת יותרת הכליה, גורמת בהמשך לעייפות גדולה, שינויים ברמות הסוכר בדם, התכווצות שרירים ולבזבוז כמויות עצומות של אנרגיה. קפאין לא רק מעצים את הלחץ שבחיינו, אלא מפחית את המסוגלות להתמודדות בעת הצורך. איכות החשיבה והזיכרון אינם משתפרים בלחץ או תחת קפאין כפי שאיכות המוזיקה אינה משתפרת עם הגברת הווליום או המהירות.

אם נקפוץ את היד לאגרוף חזק, לאחר 30 שנ’ האמה וכף היד יתעייפו. זה מה שקורה בגוף בעת צריכת קפאין. בהתחלה מרגישים חזקים ואחר כך מרגישים חלשים. הסיבה היא שקפאין אינו מייצר אנרגיה הוא מעורר את מערכת העצבים ומייצר לחץ אך לאחר מכן עייפות. הלכתם לבנק וביקשתם הלוואה עם ריבית של 75% כך גם האנרגיה מהקפאין היא הלוואה זמנית אך הריבית והמחיר הפיזיולוגי גבוהים. הלחץ הוא הגורם בכל המחלות, למרות זאת בחדרי המתנה בבתי חולים נראה מכונות קפה. המוצר שאליו פונים אנשים לקבל אנרגיה הוא גורם המרכזי לעייפות ולהשפעה המצטברת של עייפות ושינה גרועה המתבטאת במחלות.

קפאין הוא סם פסיכוטי עם השפעות מצטברות, בני אדם נוטים לחשוק במרכיבים שמשנים את מצב רוחם : קפאין, מורפיום, ניקוטין, קוקאין. למרות ההשפעות השונות כולם רעלים. קפאין נחשב לבלתי מזיק משום שהשימוש בו נפוץ כל כך. מבחינה מדעית ברמות גבוהות הוא גורם : לפעימות לב מואצות, עליית לחץ דם, חרדה, פאניקה, נדודי שינה. אין קביעה מדעית המוכיחה כי קפאין טוב לגוף האדם, להפך הדיון מתמקד במידה (הכמות) שבה הקפאין מזיק. מספרים לנו ”שצריכה מתונה” אינה מהווה בעיה, אלא שאין באמת צריכה בטוחה, מה שנסבל אצל האחד עלול להיות מנת יתר אצל האחר. כשדנים בבטיחותו של חומר יש לבחון את הפרט הפגיע ביותר באוכלוסייה להשפעות שליליות אפשריות, במקום זאת הגישה היא בערכים ”ממוצעים” ובצריכה ”נורמלית”. למעשה אף אחד אינו יכול לומר איזו כמות קפאין נחשבת בטוחה. חומר שאמור לספק אנרגיה על ידי גירוי מערכת העצבים אינו תורם דבר, הוא מזיק. הדבר דומה להצלפות שוט הן עובדות לזמן הקצר אך אסון בשימוש חוזר. המטרה היא למצוא חומרים שיזינו את הגוף ושלא ילחיצו את בלוטת יותרת הכליה.

תופעות הקשורות ללחץ וצריכת קפאין : התכווצות שרירים, לחץ במפרקים, שרירי הלסתות, שחיקת שיניים וחריקה בלילה, צרבות, כיבים, מיגרנות, עצירות, שלשול. העלאת רמות הסוכר בדם והתיקון המהיר של הגוף גורם לרמות סוכר נמוכות המובילות לעייפות, דיכאון, חרדה. הפחתת פעילות מערכת החיסון, דלדול עצמות, שחיקת בלוטות האדרנל.

כיוון שהקפאין הוא משתן וגורם למתן שתן בתדירות גבוהה(דחיפות במתן שתן) ששוטפת החוצה את הויטמינים והמינרלים התוצאה היא אובדן של חומרים חיוניים ותפקוד תקין של הגוף כגון: ויטמיני B, סידן, מגנזיום, נתרן, אשלגן, כלור ועיכוב ספיגתם במעיים: תיאמין( B1), אבץ, ברזל, סידן.

דופמין קשור להרגשת הנאה. כל ההתמכרויות קשורות ליכולתם של חומרים ממכרים להגדיל את כמות הדופמין במוח, קפאין מגדיל את רמות הדופמין (לעומת שאר הסמים שמובילים להתנהגויות הרסניות בניגוד לקפה אך פועלים באופן ביוכימי דומה) מי ששותה קפה אינו מבקש רק את העירור מהדופמין והאדרנלין אלא זקוק לו כדי להימנע מתחושת עייפות, רגזנות דיכאון וכאבי ראש. 

לצריכת הקפאין הכוללת יש מגוון מקורות : קפה, תה, קקאו, קולה, משקאות אנרגיה, תרופות(חלקם הראו השפעות חיוביות עקב נוכחות של מרכיבים אחרים במזון השלם, אשר אותם יהיה אפשר להשיג בדרכים בטוחות).

מטרת התעשייה היא להחדיר לגופנו קפאין רב ככל האפשר, כשהם מצליחים בכך אנו הופכים ללקוחות לכל החיים. הם יודעים כי הקפאין שואב את חוש החיות הטבעי ומשאיר אותנו לחסדי המוצר שלהם כדי שנוכל לעבור את היום, כשאנו זקוקים נואשות למוצר שלהם וסובלים דווקא כאשר אין אנו צורכים אותו. הפרסומות משווקות לנו את הקפה כדי לפתור בעיות או ”הפסקות קפה” אך צריך לכנות זאת ”הפסקת לחץ”. יצרנים יכולים להוסיף קפאין לכל מזון או משקה שעולה על דעתם והם לא חייבים לציין את הכמות, מרבית האנשים מושפעים יותר מן הפרסום מאשר מן המדע, אנו נוטים לקבל החלטות המבוססות לא על מה שאמיתי, אלא על הרגל או על מה שאחרים רוצים שנחשוב. 

אם רק במטרה להרוויח כסף, המוצר המושלם היה מתוכנן כזול מאוד לייצור, מיועד לקנייה יום-יומית  ועליו להיות ממכר . אנשים יחשקו במוצר בשל ההשפעות שהוא מעורר והם יסבלו אם הם לא יקנו אותו. התבססות המוצר בגיל 7-8 כדי לצרוך לכל החיים. הקפאין ממכר אינו מוגבל וזול. יצרני הקפה דואגים שנמשיך לקנות ושנרגיש מסכנים אם לא נעשה זאת. אנשים מפתחים טעם והעדפות שנוצרות עקב ההתמכרות ובהתבסס עליה.

חלק מהמידע נלקח מתוך הספר ”שוטי הקפאין ”