מחשבות יוצרות רגשות, שמשפיעים על ההתנהגות, ניתוק המשוב השלילי ויצירת עתיד חדש
כל המטרה שלנו היא ללכת אל מעבר למי שאנחנו חושבים שאנחנו. הדרך שעד שהיום התוינו לחשוב שעל פיה עובד העולם, האמונות שעל פיהן גדלנו או ספגנו מחוויות שונות אשר מתוכן הגדרנו את עצמנו עם מחשבה מסוימת, שיעורי חיים שקבעו יצירת חשיבה=אמונה. איך הכל נוצר?כשרקמות נוירולוגיות במוח פועלות זה יוצר מחשבה. מחשבה היא מוח בפעולה ויש לנו מחשבות לביצועים שונים(נהיגה, בישול, ניקיון )את אותן פעולות עשינו כבר אלפי פעמים, לכן זה כבר התחבר לתבנית, יש שם רצף של חיבורים נוירולוגים. הרשתות העצביות הן אשכולות של נוירונים שעובדים ביחד כמו קהילה/ תוכנה. כיוון שביצענו זאת כל כך הרבה פעמים הנוירונים שעובדים ביחד לבצע את אותה משימה נהיים יותר מחוברים יחד, יותר חזקים. ברוב המקרים המוח הוא תוצר העבר, הוא מעוצב להיות כל מה שחווינו ולמדנו עד הנקודה הזאת בחיים, לכן חוויה חדשה מייצרת חיבורים חדשים. חוויה עם מנה גדולה של רגש חזק בתוכה (טוב/ רע ) תשאיר רושם מתמשך, רגש זה כמו חומר משקע מן העבר, מוטבע נוירולוגית כזיכרון. אז החוויות גם מגבירות מעגלי מוח וגם מייצרות רגשות. ככל שחוזרים על מחשבה, בחירה, התנהגות, חוויה, רגש, כך הנוירונים מתחברים יחד והם יהיו יותר יציבים לקשר טווח ארוך. המקום היחיד בו קיים העבר הוא במוח ובגוף.
איך העבר נהיה העתיד ? מחשבה/זיכרון גורמת לתגובה כימית במוח. המוח משחרר אותות וחומרים מסוימים( מחשבה לא חומרית פשוטו כמשמעו נהיית חומר.) שנהיים שליחים כימיקליים. האותות הכימיקליים גורמים לגוף להרגיש בדיוק באותה דרך שחושבים. כשאנחנו מרגישים רגש מסוים, זה גורם לנו לחשוב את אותן המחשבות שמותאמות לאיך שאנחנו מרגישים ואז כימיקלים נוספים משתחררים מהמוח כדי ליצור התאמה בין החשיבה והרגש.
לדוגמה : אם יש לך מחשבה מפחידה אתה מתחיל להרגיש פחד. ברגע שאתה מרגיש פחד, הרגש משפיע עליך לחשוב יותר על מחשבות מפחידות. המחשבות הללו גורמות לפעילות מוגברת של כימיקלים במוח ובגוף ולהמשך תחושת הפחד, אתה נתפס למעגל של מחשבה מייצרת רגש ורגש מייצר מחשבה.
המחשבות הן אוצר המילים של המוח והרגשות אוצר המילים של הגוף המעגל של איך חושבים ומרגישים נהייה מצב ההוויה שלך ואז המצב הפנימי של ההוויה נמצא בעבר. כשמחזקים את אותם מעגלים במוח עקב הלופ המוח עובר למוד של חשיבת עבר. עם הזמן זה נהיה קל יותר ואוטומטי לחשוב באותה דרך. הרגע שבו מתעוררים בבוקר ומחפשים את הרגש המוכר, אנחנו מתחילים את היום בעבר, לפי כך ברגע שמתחילים לחשוב על הבעיות הן מקושרות לזיכרונות ולחוויות עבר עם אנשים שונים, או מקום מסוים וזמן מסוים, מה שיוצר רגשות מוכרים : עצב, הבל, כאב, חרדה, פחד, אכזבה, אשמה.
אם הרגשות (השליליים) נוסעים לתוך המחשבות ואינך יכול להתעלות על איך שאתה מרגיש סביר להניח שאתה חושב בעבר והרגשות המוכרים ישיפיעו על הבחירות שלך באותו היום ועל התנהגויות או חוויות שתיצור לעצמך, זה יגרום לך להיראות צפוי והחיים שלך יוותרו כפי שהם ללא שינוי. במשך הזמן הגוף יהפוך למוח. הרגל – סט מיותר של אוטומט. מחשבות לא מודעות, התנהגויות, רגשות, שאתה רוכש דרך תדירות גבוהה של חזרתיות. זה אומר שעכשיו אתה נמצא על נהג אוטומטי, רץ על סדרה של תוכנות ועם הזמן הגוף נהיה המוח. אתה עושה דברים כל כך הרבה פעמים שהגוף יודע אוטומטית איך לעשות דברים מסוימים יותר טוב מהמוח המודע. הגוף מושך אותך לאותו עתיד צפוי של דפוסים נשנים מהעבר המוכר. אם חוזרים על אותה הרוטינה מאתמול, הגיוני שהמחר הולך להיות כמו האתמול. העתיד זו רק חזרה על העבר, זה משום שהעבר מייצר את העתיד.
העובדה שאין מקום ללא-ידוע בחיים צפויים, אך להיות צפוי זה לא איך שהלא-ידוע עובד הלא-ידוע הוא לא מוכר, לא בטוח, אך זה גם מרגש מפני שזה מתרחש בדרכים שלא ניתן לצפות. כמה מקום בשגרה של החיים הצפויים, יש לך ללא-ידוע?אם אתה יכול לצפות להרגשה של איזושהי חוויה אתה עדיין בידוע. לדוגמה: עצם המחשבה שצפויה לך פגישה עם אנשים שעבדת עימם במשך שנים, באופן אוטומטי יכולה לעורר רגש שישקף לך כיצד תרגיש במהלך הזמנה עתידית. כשאתה יכול לצפות את ההרגשה של ההזמנה העתידית, משום שהיו לכך תקדימים רבים בעבר אלו הן חוויות המוכרות לך היטב לא מן הנמנע שתיצור עוד מאותו הדבר. כשאתה נמצא על אוטומט ואינך יכול לצפות כיצד תרגיש כאשר תחווה מצבים מסויימים במהלך חייך, סביר להניח שמלכתחילה תעדיף להימנע מהם.
הלופ של המחשבה – רגש גם מייצר שדה מדידה אלקטרומגנטי שמקיף את הגוף הפיזי. הגוף שלנו תמיד פולט אור, אנרגיה, תדרים שסוחבים הודעות מדויקות, מידע. באותה צורה מקבלים מידע חי על ידי תדרים שונים. אנחנו כל הזמן מקבלים ונותנים אנרגיה אלקטרומגנטית. רגש = E MOTION = אנרגיה בתנועה, כשמישהו חווה רגש עז שמתהווה בתוך החדר, האנרגיה של אותו הרגש מאוד ממשית.
רגשות שונים מייצרים תדרים שונים. תדר של יצירה הוא תוצר של רגשות גבוהים : אהבה, שמחה, הוקרת תודה, תדרים נמוכים :סטרס, פחד, כעס, הם סוחבים רמות שונות של מודעות מכוונת ואנרגיה. כל אנרגיה היא תדר וכל תדר נושא מידע המבוסס על המחשבות והרגשות האישיים שלנו, אנחנו כל הזמן מקבלים ונותנים מידע. יצירת אותו יום של אתמול עם אותם מחשבות ורגשות משדרים את אותו שדה מגנטי. מוציאים החוצה את אותה אנרגיה עם אותה הודעה, האנרגיה מהעבר ממשיכה לשאת את אותו מידע ולייצר את אותו עתיד.
הדרך היחידה לשנות את חיינו היא לשנות את האנרגיה, לשנות את השדה האלקטרומגנטי שאנחנו משדרים, כדי לשנות את המצב שלנו נצטרך לשנות את הרגש ואת אופן החשיבה שלנו היכן שאנחנו ממקדים את תשומת הלב שלנו זה המיקום שבו תתמקד האנרגיה. ברגע ששמים את הריכוז ברגש מוכר הזיכרון שואב את האנרגיה אל העבר ומחוץ להווה. אם הריכוז שלך ממוקד בכל האנשים שאתה צריך לראות, במקומות אליהם אתה חייב ללכת, בדברים שאתה חייב לעשות, אז אתה שואב את האנרגיה מן הווה לעתיד הצפוי. הגוף תמיד עוקב אחר המחשבה, לידוע. האם זה אפשרי שהגוף יתחיל לעקוב אחר המחשבה אל הלא נודע? אם כן, שים לב שתהיה חייב לשנות היכן שנמצא הריכוז וזה יוביל לשינוי האנרגיות שלך ויחווט את אופן החשיבה והרגש שלך לפרק זמן ממושך דיו כדי שמשהו חדש יוכל להתרחש. אם אתה מתחיל להזמין את הריכוז והאנרגיה אל הלא ידוע הגוף יהיה מסוגל לעקוב אחר המחשבה לתוך הלא ידוע ולספק לך חוויה חדשה בעתיד.
המוח והגוף אינם יודעים את ההבדל בין מה שמתרחש בעולם החיצוני או בעולם הפנימי. אם למשל אתה חושב על משהו בעולם הפנימי, הדמות תופיע כחוויית העולם החיצוני והביולוגיה תשתנה. זה אומר שאתה יכול לגרום למוח ולגוף להראות כמו החוויה הפיזית שכבר התרחשה בלי לחוות את החוויה עצמה, הדבר הזה קובע גם את העתיד. דוגמה: קבוצה של נגנים שמעולם לא נגנו בפסנתר, חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת תרגלה ביד אחת תרגילים של שעתיים במשך 5 ימים. הקבוצה השניה רק באמצעות דמיון בלי להזיז אצבע. סריקות מוח הראו ששתי הקבוצות יצרו מספר חדש של מעגלים חשמליים ותכנות חדש באזור המוח ששולט על תנועת האצבעות. האנשים שחזרו על הפעולה במחשבה המוח הראה שהחוויה התרחשה. כפי שחוויה מעשירה את המוח ומייצרת רגש שמאותת לגוף, כשאנחנו באופן רציף מייצרים חוויה כלפי פנים היא אמתית כמו חוויה חיצונית, כמו כל חוויה אמתית. איך שפותחים את הבוקר הגוף אוטומטית הולך להתנהג בהתאם למצב של ידוע או לא ידוע.
להיכן שהריכוז הולך שם נמצאת האנרגיה –היכן שממקדים את הריכוז שם ממוקמת האנרגיה, כשקמים בבוקר וכל האנרגיה מנותבת למטלות ופגישות, האנרגיה נסדקת. כל אנרגיית היצירה מתנדפת ממך ועוברת אל אותם דברים מהעולם החיצוני שמתחרים על התשומת לב שלנו : חברים, בנק, פלאפון, בית, עבודה, ילדים, חיות, מצב רפואי. כמה אנרגיה נשארה בעולם הפנימי של מחשבות ורגשות כדי ליצור מציאות חדשה? כשהאנרגיה מחולקת בין הדברים החיצוניים, לא נותרת אנרגיה עבור המחשבות והרגשות כדי ליצור משהו חדש מפני שהדרך שבה אנחנו חושבים ומרגישים מייצרת את המציאות האישית. אם נמשיך לחשוב ולהרגיש בהתאם למה שאנחנו מכירים אנחנו נחזור ונאשר את אותם החיים ללא כל שינוי.
למעשה אפשר לומר שהאישיות שלך לא מייצרת את המציאות האישית. עכשיו המציאות האישית מייצרת את האישיות שלך סביבה חיצונית זו משאירה את החיים שלנו בדיוק באותו המצב כיוון שהריכוז(מחשבות ) והאנרגיה(רגשות ) נותרו כפי שהיו. הצורה שבה אנחנו חושבים ומרגישים משדרת חתימה אלקטרומגנטית שמשפיעה על כל אזור בחיינו ואנחנו משדרים את אותה האנרגיה האלקטרומגנטית והחיים לעולם אינם משתנים. כשממקדים את הריכוז והאנרגיה בעולם החיצוני וממשיכים להגיב באותם תנאים במצב של סטרס שגורם למוח להיות במצב של עוררות, המצב הפנימי נהיה לא מאוזן והמוח מתחיל לעבוד באופן לא יעיל. המוח נהיה פחות אפקטיבי ואינו מסוגל לייצר דבר כתוצאה מכך אנחנו נהיים קורבן של החיים במקום היוצרים של החיים הפתרון הוא להתגבר על הרגשות בגוף ולקחת את הריכוז מכל דבר מוכר לך מהסביבה החיצונית, לקרוא אל האנרגיה לחזור אלייך. לוקחים את הריכוז מהגוף, מהכאב, הולכים להפוך מלהיות מישהו מסוים – לno body. כשאתה יותר מידי במגע עם הדברים החיצוניים הם תופסים אותך ואת הריכוז שלך.
השדה של האנרגיה, מידע, תודעה שמעבר לזמן ומקום : אם שמים את הפוקוס על הידוע משיגים את הידוע, אם מתרכזים בלא ידוע מייצרים אפשרויות. ככל ששוהים יותר בשדה אין סוף האפשריות של המודעות בלי למקד את תשומת הלב על דברים חיצוניים, כך מתאפשר לייצר חוויות ואפשרויות חדשות. איננו צריכים לאשר מחדש את הידוע, את אותם חיים. אלא להשקיע את האנרגיה בלא ידוע(כמו שמשקיעים כסף בבנק) אז יש לנו את היכולת ליצור משהו חדש אפשרויות בלתי ידועות, כך אם נפסיק להתבונן בכאב, בבעיות, הן יחזרו לאנרגיה. המטרה לשבור את הקשרים האנרגטיים שמחברים אל העבר, זה יקרה כשניקח את האנרגיה מהעולם החיצוני ונשים אותה בתוך העולם הפנימי, בונים את השדה האלקטרומגנטי מסביב לגוף בצורה שמקנה אנרגיה זמינה בזה הרגע ואפשר להשתמש בה ליצור משהו חדש. הגוף ירצה וינסה לעשות משהו כדי לחזור למשהו מוכר, בכל זמן שמתגברים על ההרגלים האוטומטיים אנו נהיים טובים יותר בתוכנית, כמו לאמן כלב לשבת, אנחנו משפצים את הגוף למחשבה חדשה.
כאשר אנחנו נמצאים בהווה במקום שבו כל האפשרויות קיימות, איך נפנה לאותה בחירת אפשרות שתתקיים במציאות? זה דורש שני דברים: כוונה ברורה ורגש: שתהיה ברורה לגבי מה שרוצים ליצור, ספציפית ככל שאפשר בפרטים. לשלב את תשומת הלב(הכוונה) עם רגש גבוה(אהבה, הוקרת תודה, שמחה, התרגשות, יראת כבוד) ולהתחבר לרגשות שמצפים להם. הרגש הגבוה שנושא אנרגיה גבוהה זה המטען המגנטי ששולחים החוצה אל השדה. כשמשלבים את הכוונה (מטען חשמלי) עם מטען מגנטי (רגשות) יוצרים חתימה אלקטרומגנטית שזהו מצב ההוויה. האותות האלקטרומגנטים שמשדרים, ימשכו תדרים אלקטרומגנטים מהשדה שמרטטים התאמה. אם יש התאמת רטט בין האנרגיה שלך לבין כל הפוטנציאל הקיים, מתחילים לצייר את החוויה ב”קנבס” של חייך. יהא זה כאילו יצרת את עתידך ממערבולת של תודעה טהורה אשר תשנה את האנרגיה שלך.
תרגיל: לכתוב על דף נייר בראש העמוד אות אחת שמסמלת את הנושא עליו אתם רוצים לעבוד. בצד שמאל של הדף לכתוב רשימה של אפשרויות, שמכילה את כל הפרטים שמתארים איך הנושא אמור להיראות, מה חשוב ולרדת לפרטים. בצד ימין של הדף לכתוב כוונות, לאחר הרשימה בפרוטרוט לציין בכתב כיצד חשת לאחר שזה התבצע ואיזה רגשות צפו.
תיכנע ליצירה שלך, למוח גדול יותר, תזרע זרעים לתחום האין סופי של האפשרויות ותברך את הגוף החדש עם מוח חדש.
